|
פתיה.
לא חשבתי ששלוש שורות עלולות להחזיר
הכל אל תוך הכלא הגדול הזה.
שתי מילים צווחות
עד שכלתה נשמתי.
חשבתי על איזון.
מרובע קצת אפרורי בשוליים,
בדיוק כמו שלמדנו בקורס.
שלחתי את ציפורני ארוכות ארוכות על קיר הגבס
לא שמעו דבר.
ציפיתי שאעלם בתוך כר המלח שסיני קרא לנו
מתוך החיבור הישן.
וכלום לא קרה.
איבדתי לרגע את תחושת הזמן
אפפה אותי מן שלוות אפרוחים שכזו.
פתיה. |
|
|
למה מתחכם?
מה קרה לימים
בהם הסלוגנים
היו אוהבים,
פשוטים ובצד
שמאל?...
אני אומר - הווה
נשוב אל המקורות
- סלוגנים של
עבודת אדמה ודרך
ארץ, סלוגנים של
אהבת ציון
ותנועות מחתרת,
סלוגנים יפים,
בראשיתיים,
סלוגנים על אונס
סאדיסטי של חיות
בר...
אביה האיום,
כמהה עד אין קץ
לימים הטובים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.