הייתה כנופלת בלכתה
אל העמק השדוף
וריח החול החם, מילא שיערותיה
ומלבושה המכסה קימורי גופה
נמוג אל החולות הרוחשים
ונסוג תחת קדשי רגליה
פנימה אל הקור
לחולות
לעומקם
והיו שם חיפושיות קטנות
רצות אנה ואנה
מבוהלות
ולטאות,
כן - לטאות שחורות, קטנות;
מי הפריע להן
למה זה תלך בחולות?
למה תצרוב השמש פסיעותיה?
ואני יודע -
הלכה בחולות כי נעזבה
והופקרה אל הרוח החמה
וכחול שמיה פרוש מעל ראשה
כהילה על קודשיה
ונטלו החולות אליהם סודה...
ורוחות זעירות מחקו צעדיה...
וזהוב שערה התבדר ברוח...
וירוק עיניה כלו מראות...
חולות
חיפושיות
לטאות |