|
כנטיפים בתוך מוחי
מוכה היא נשמתי
כבדידות הזורמת בדמי
פשוטה היא עצמי
ניסים לא נראו באופק
והים כזפת על פניי
אף אחד לא יקרא לי מותק
לא עוד עצמת את עיניי
לא עוד... ישנה
לא עוד - כמו האדמה
לא עוד... ואין לי בשביל מה
ופרח שנבל בחורף
עול על האביב
שוב מפנה לי עורף
שוב, זה רק מכזיב
ושמי כשם שמיים
בהם רק עננים
לקפוץ לתוך המים
כמו חלפו להם שניים
כפרח מיובש
ואין לי ריח כבר
רחמי אכול מעש
עולה אני על הר
ולבי מרגיש כקש
מה כבר לי נשאר? |
|
|
זה שמאשר את
הסלוגנים, אני
מתערב איתך על
מאה שקל שאתה לא
תאשר את הסלוגן
הזה רק בגלל
שכתוב למטה
שאיזה דביל כתב
אותו.
איזה דביל
(הפסיד מאה שקל
לזה שמאשר את
הסלוגנים וגם
משפצר אותם
לפעמים בכך שהוא
מוריד חתימות של
יוצרים מתוסכלים
שמנסים ללא
הצלחה "לשבור"
את המערכת) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.