טוב, מי שלא מנסה לא מצליח.
אבל את זה אני כבר יודע. עכשיו אני רוצה שהם יפתיעו אותי, אבל
לא הפתעה קטנה, משהו גדול. כל פעם הם אומרים לי משהו אחר, אבל
אני תמיד יודע מה הם הולכים להגיד. אחרי שאמרתי להם שאני יודע
מה הם הולכים להגיד. קפץ איזה פוץ אחד (רד פורמן קורא לשכמותו
סמארט מאות') ושאל אם אני יודע מה הוא רוצה להגיד. ידעתי שזה
מה שהוא ישאל. וזה לא בגלל החוש אלא כי הוא פוץ צפוי במיוחד.
לא יכולתי לענות לו. ידעתי מה הדבר הבא שהוא יגיד, אבל לא
הצלחתי להגיד את זה במילים.
אחרי שנעצרתי במשטרה על גניבה, שבעצם זה היה מאיר, הם אמרו לי
"אוי לרשע ואוי לשכנו" וזה היה נכון, אבל אני כבר ידעתי שזה מה
שהם יגידו, אז זה לא השפיע עלי ממש. וככה זה היה מאז ומתמיד,
והם לא הבינו למה אני לא משתנה, למה אני ממשיך להתנהג ככה.
הייתי אומר להם שינסו להיות מקוריים, אבל אם הם לא הבינו את זה
מתי שאמרתי שאני יודע מה הם הולכים להגיד, אני בספק אם הם
יבינו את זה עכשיו.
פעם, כשהיית אתה, דיברנו המון, אבל אז אמרת לי שמי שמנסה לא
מצליח, וידעתי שזה מה שתגיד. והפכת להיות חלק מהם, כמעט, אז
בוא ותפתיע אותי.
אני מקווה שהפעם הם הבינו.