|
בכל חושך יש נקודה קטנה של אור
שמסתתרת אי שם מעבר
קשת בענן
עננים שחורים ולבנים
הכל אותו דבר
תלוי רק איך מסתכלים
המוח שלנו נוטה להגזים
הרע נראה איום
והסוף רחוק
נהיים אטומים
פסימיים
בתוך פקק של כלום
כמו עכברים במבוך
אנחנו מסתבכים בחושך
הדלתות נסגרות
והכל נראה צר
ללא מוצא
בראש אנחנו אבודים
מחפשים מוצא
נקודה קטנה של אור
תקועים במחשבה של עצמנו
אם רק נפתח לעולם
נחפש את נקודת האור באפלה
קרניים של אנרגיה
שורפות את החושך
מעיפות את הקירות
ומראות לנו
את האמת
מגלות לנו בסוד
את האושר |
|
|
כששאלתי את אמא
שלי למה הייתה
שואה היא ביקשה
ממני שאני אתן
לה עיפרון, נתתי
לה היא שברה
אותו ואז ביקשה
את כל החבילה,
נתתי לה אותה
והיא ניסתה
לשבור אותה ולא
הצליחה ואז
אמרה:
אתה רואה, יהודי
אחד קל לשבור
אבל הרבה יהודים
יחד זה קשה.
אבל אמא בשואה
נרצחו הרבה
יהודים,
היא שתקה לקחה
מסור וניסרה את
העפרונות.
אתה צודק היא
אמרה לי וחזרה
לג'ויינט.
יאשה מתחיל
להבין את השואה,
הגראס
והסלוגנין. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.