הכעס עוטף אותי מכל עבר.
הוא שם כשאני הולכת לעבודה, שם כשאני חוזרת, כשאני אוכלת,
כשאני רואה טלויזיה, כשאני עם חברי.
הכעס מלטף אותי לפני השינה, נותן לי נשיקה על הלחי, שם עלי
שמיכה.
הכעס מחבק.
הכעס איתי בשנתי.
בודק שסגרתי את הטלוויזיה ואת המאוורר. בודק שאני נושמת, שאני
חיה,
הכעס מעיר אותי משנתי, עם הרעש שהוא עושה.
הכעס כועס.
הכעס טוען שאני לא משתפת אותו, לא אומרת לו מה עובר לי בראש,
לא נותנת לו להתקרב.
הכעס יושב לי על הראש. הכעס לוחץ לי על החזה.
הכעס לא מבין
גם אני לא.