היא
בתוך תמונה עם הקדשה בעט ישן
ואיך שבלעדיה עובר לאט כל כך הזמן
והיא,כאילו רק עמדה כאן ומסביבה נברא עולם
ואיך איתה הכל... הופך להיות כל כך מושלם

היא
כמו פרח סגול בשדה קוצים מצהיב
ואיך שהיא תמיד פורחת.ולא רק באביב
היא אולי סיבה לקום בבוקר-ועליה רק לחשוב
ואיך אני חולם עליה ורוצה רק לאהוב

ואת,כל כך מוזר שאת שותקת
עין אחת בוכה ועין אחת צוחקת
צוחקת עלי..ועל עוד אחרים
שאת ליבה לגנוב מנסים

היא
השמש שזורחת בלילות-ואף פעם לא שוקעת
ואיך אני רק מתקרב והיא תמיד בורחת
היא,שהשמים נשבעו שלא ראו אחת כזאת
ואיך שהיא צוחקת...היא לא יודעת איך לבכות!!

היא
שכסף לא יכול לקנות רגע בו היא מחייכת
ואיך אני קצת מאמין ומקווה שהיא עלי חושבת
היא..לא נשארו מילים ואין בלב עוד כוח
ואיך אני אותה אוהב,שאי אפשר לשכוח!!

ואת
כל כך מוזר איך את תמיד שותקת!!!
עין אחת אצלי בוכה...עין אחת צוחקת
בוכה עלי ועל עוד אנשים
שאת ליבה לגנוב מנסים

[פעם שאלו אותי מה זו אהבה...
זה כשהיא המחשבה הראשונה שלך בבוקר
והמחשבה האחרונה ליפני שאתה נרדם..זהו בערך.לא יודע]