"לא! מה אתה עושה?"
"בגדת בי! בגדת בי!!"
"אני... אני... מצטערת... א..."

הסתכלתי במראה בכובע שעל ראשי, פעם אחת אחרונה לפני שיצאתי,
"המחשבה החדשה" היה כתוב עליו באותיות גדולות שחורות. הזיכרון
עדיין טרי בראשי על הסיבה שבגללה הצטרפתי אל חברי התנועה
המכונה "המחשבה החדשה", זה היה בלילה שבין הראשון לשני באוגוסט
השנה, לפני קצת יותר מחודש. ישבתי כתמיד מול המחשב, עסוק
במחשבות על בני אדם, ולמה הם מתנהגים כפי שהם, ובעיקר איך אני
יכול לשנות את זה. מאז ומתמיד רציתי להביא לשינוי בעולם, אבל
באותו חודש הכו בי כל מיני רעיונות, על דרך לשנות דברים. הדבר
הראשון שהיה בראשי הוא עשיית סרט חזק, אבל נעשו סרטים חזקים
מאוד, והשפעתם דלה. לאחר מכן היה לי רעיון נוסף, גדול יותר -
הקמת תנועה, שמטרתה להפיץ את קיום מחשבה על עולם טוב יותר,
עולם בו יש רק חכמים ואין טיפשים. באותם ימים בעולם ובארץ שרר
בלגן נוראי משום שכמה מנהיגים טיפשים עם אגו מנופח החליטו
להשתין על העולם.
חשבתי לחפש אנשים באינטרנט שחושבים כמוני, כדי להתחיל לארגן את
התנועה או סתם לפנטז על כזאת. אך גיליתי דבר, שבתחילה צרם לי
אך לאחר מחשבה שימח אותי בהרבה. קיימת כבר תנועה כזאת, שנקראת
"המחשבה החדשה" או בקיצור מ"ח. הרעיון שלהם הוא לארגן קבוצה
גדולה מכל הארץ, של אנשים שרוצים לשנות את פני העולם. מטרתם,
להיפטר מכל האוכלוסייה הפחות חכמה. כך לא יהיו בעיות בעולם, כי
כולם יהיו חכמים ולא יעשו שגיאות. כדי להחליט מי פחות חכם לא
צריך מבחנים, זו הרי האפשרות הפחות חכמה. מי שרוצה להצטרף אל
מ"ח צריך להגיש אל המנהיג רעיון להיפטרות מהזבל האנושי הטיפש.
את האנשים עם ההצעות הטובות ביותר- יקבלו.
הגשתי בקשה להצטרפות באתר האינטרנט. כפתרון הצעתי להכניס את כל
הלא חכמים אל אזור מסוים בעיר, אותו נסגור. הם יגורו בבתי
דירות, בתנאי מחייה בסיסיים ביותר: אוכל, מים, שירותים ומיטה.
שם הם יעבדו כדי לייצר לחכמים את הצרכים הבסיסיים שלהם, ואת מי
שלא צריך יותר - נהרוג.
כעבור יומיים קבלתי אל הדוא"ל שלי מכתב ממר כהן, מנהיג
התנועה:

חבר יקר,

ראה במכתב זה כאישור להצטרפותך לתנועת מ"ח, נדהמתי מקריאת
רעיונך על דרך ההיפטרות. גאוני, להשתמש בהם כדי לעשות את
העבודות הפשוטות. זה פשוט הרעיון הטוב ביותר ששלחו פה, רוב
הרעיונות קשורים בהפסקת המזון והמים אל בתיהם של טיפשים או
פשוט להרוג את כולם, אך אלו רק רעיונות חכמים. הרעיון שלך בא
ממוח לא רק חכם, גאוני.
לרוב איני ממנה אנשים לסגנים לפני שאני פוגש אותם אבל כשאני
מריח זהב אני לא מהסס. אתה כרגע, אם תסכים, סגני בדרגה שלישית.

אתה מוזמן לפגישה עם ההנהגה, שנלהבת לפגוש אותך, הכתובת מצורפת
למכתב זה. שם אתה תסביר על רעיונך ותקשיב להסברים על הארגון
הבסיסי של התנועה ועל האירועים העומדים להתרחש.

מצפה לראותך,
מר אברהם כהן.

נדהם, כיביתי את מחשבי והלכתי לישון.
במפגש הם הסבירו לי על אופי הארגון, שהוא לא פוליטי אלא מעשי.
והם מנו את שמות כל חמשת אלפים שמונים ושמונה החברים, מה שגרם
לי לחשוב על זה שלא ידעתי על קיום התנועה עד לפני שבוע - איך
חמשת אלפים אנשים לא מדברים על דבר כל כך גדול עם העיתונות? הם
כנראה באמת חכמים. הם המשיכו ואמרו שכמות החברים מספיקה כדי
להשתלט על כל הארץ, חלק מחברי התנועה בכירים בצבא לכן יש כוח
צבאי גדול. אך הם חיכו לרעיון הגאוני הזה, הם ידעו שהוא יגיע,
זה היה עניין של זמן. ועכשיו הם יכולים להתחיל במבצע
ההשתלטות.
מערך המבצע פשוט, כוחות עוברים בערים הגדולות, מהצפון ומהדרום
לכיוון מרכז הארץ, תופסים את הנכנעים, הורגים את הנאבקים.
והצבא מנוטרל עקב חוסר בכוחות. משתלטים על הכנסת, שם בונים את
בסיס הפעולה וירושלים הופכת לעיר הטיפשים, שם מבוצעת התכנית
שלי. בחרנו בירושלים כדי להקל על הטיפשים שיעבדו טוב יותר,
זוהי עיר קדושה ואחת המגרעות של הטיפשים היא הדת.
הכל מוכן ועוד יומיים המבצע מתרחש.
הגעתי לנקודת ההתחלה, הסתכלתי בכובע שעל ראשי, "המחשבה החדשה",
יצאתי לדרך. כסגנו של מר כהן, נסעתי איתו ועם שני סגניו האחרים
אל נקודת המפגש. הגענו. יצאנו מהאוטו, מר כהן נתן לי גלולה
שאמורה להרגיע אותי, באמת הייתי די לחוץ.

התעוררתי כבול באזיקים. בתוך חדר שנראה כאילו שנועד לחקירות,
אני רואה די מטושטש. מה? נתפסנו? כנראה שחטפתי מכה רצינית כי
אני אפילו לא זוכר שיצאנו.
מישהו נכנס. אה מר כהן, אולי הכל בסדר, אבל למה אני קשור?
"אתה יודע למה אתה פה?"
"לא, מה נכשלנו?"
"אתה נמצא במחלקה הפסיכיאטרית של בית הכלא הממשלתי, אני ד"ר
כהן ממחלקת "המחשבה החדשה" כל יום אני צריך לומר לך? במה
נכשלתם? כדאי שתמהר, ההשפעה של הכדור עומדת להפסיק."
"אנחנו... עמדנו לצאת למבצע."
"לא שוב, אתמול בטיפול אמרת שעמדתם לצאת למבצע לכבוש את
העולם."
"לא... להרוג את הטיפשים."
"הטיפשים?"
"כן אלה... שלא מבינים כלום, הם צריכים להיות במחנות, צריך
להשמיד אותם, צריך שיהיו... רק חכמים... לא טיפשים... מ"ח"
"מ"ח?"
"כן... מ"ח... המחשבה החדשה. הם... הם... התנועה שמארגנת הכל,
והמנהיג, מר כהן."
"אני יודע שאתה שונא את זה אבל אני אנסה לנתח את מה שאמרת,
אולי זה יעזור. כל יום אתה בונה לעצמך מבצע כזה, מאז שרצחת את
אשתך והגעת לכאן. תמיד מעורבים שם "טיפשים". מה שאני חושב, זה
שזוהי דרך התמודדות עם השיגעון שלך, אתה רוצה לא להיות טיפש אז
אתה מתכנן מבצעים בעולם שבראשך. כשאתה רוצה להרוג את הטיפשים
ולהשאיר את החכמים אתה בעצם רוצה לרפא את עצמך. אתה בונה את
העולם מדברים בחיים שלך, התנועה נקראת על שם המחלקה הזאת,
המנהיג הוא אני, ואני מניח שהרעיון על מחנות ההשמדה הגיעו
מהסרט שהראנו לכם על השואה לפני שבוע. אבל מה שאתה לא מבין זה
שהדרך הזאת היא לא התרופה, אתה חייב לתת לנו לטפל בך. אתה רק
תוביל את עצמך ליותר שיגעון. תן לנו לעזור."

מר כהן התקרב אליי ואמר, "ניצחנו, הרגנו את הטיפשים", ויצא
מהחדר.