|
וביום ההוא אגזוז ערוותי
אפזרה כחול על סף דלתך
ואתה תשתאה ובעיניך עצב ירקרק.
כשאצא מן המקווה
אשיר לילות משותפים.
אטמון אותך בים המוות הגדול
בין חלציי.
בעת התשליך ארוקן ראשי
אטביע חרטה
את הפקפוק אקעקע על קרסולי השמאלי. |
|
|
אם לא היה
תיסכול היו
חייבים להמציא
אותו, מה היינו
עושים בלי
תיסכול וקרטיב
מישמיש ולהזיע
בחורף, טלוויזיה
חינוכית, מרוץ
הביקעה, אידס
והעוזר של
היטלר... האמת
היא שהיטלר זה
רעיון של סבתא
שלי אבל החוזים
נשרפו בליל
הבדולח כך שאי
אפשר להוכיח
כלום.
מאיר רוזוביץ
בביקור במחנה
פליטות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.