כשזאב הערבה יפרוש כנפיו,
מעל למרחב מפל הזמן,
אשר זורם ונשאר במקומו,
ויגע לשניות מספר, באמת הניצחית,
של קיום האישיות הכפולה, ונכונות פנימית,
תקרוס סופית החומה,
שהפרידה בין חשד לידיעה,
ושבריה יעטרו את המצבה ביום השנה,
כסימן לביקור וחוסר שיכחה,
של דמותו
המתנתצת
בזרועות
הנהר.
לרותם (28.12.1997) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.