והסיגריה - כמוני - לבד בקופסה
עומדת, בודדת, סתם ממתינה
אני לא יודע כבר למה אני מחכה
והסיגריה - מה לה מצפה
בסוף גם היא תישרף עם הזמן
ותשאיר אותי עם הקופסה, ריקה, כאן
והיא תיעלם, וכמוה, גם אני איתה
ואני אומר שבסדר, אבל זה כל כך נורא
וכמה שאי אפשר כבר, כמה נמאס
להיות כה שקט, נחמד ומנומס
אפילו הסיגריה כבר התעצבה ממני
ואני, עדיין לא מבין מה קורה לי
לא הייתי רוצה להיות איש אחר
יש בי טוב ועליו אני לא אוותר
אבל איך זה שסיגריה ואני כה דומים?
לבד, בצד, בקופסה... נשרפים.