|
מלטפת את עצמות נפשי אדומות
ממוללת היסטוריית רפאים מקופלת בתוכי
בין הקרביים שלי המפוזרים בסלון
שותתים כעס
אתה נותן לי יהלום.
אהבה גדולה מכאיבה לפנטזיה--
המתרפקת בינינו
העיניים שלך מבקשות בי שקט
כמו אוקיינוס אבוד נקלע לסופה
חושבת--
איך שני צבים מצילים את עצמם
מותחים את גופם-- המים חסים על
התפתלויות דעתם
נוסכים על גופם יופי טועה
משילים שריונם--
רק לרגע
נחים. |
|
|
היא שותה את
העראק שלי, אבל
היא תשכב עם
ארבעתכם...
סרסור מתחיל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.