|
בבוקר הבהיר
השמש ליטפה
והפה האדים לקראת מה שיקרה
בגלל מה שקרה
בחדר סגור ומעט מבולבל
כיור בצד אחד
ובצד השני תעודה היתה תלויה על הקיר
החיוך המזויף. הרגשתי בנסיגה.
ונרקומן במדרגות - לא הבטתי לו בעיניים
ורופאה שחודרת - לא הבטתי לה בעיניים
הקירות היו לבנים
לבן מלבן שחור
והרדיו הישן בפינה
ניגן שיר דמיוני, אולי מזמור ישן
בבוקר הבהיר
השמש ליטפה
והשמש מרפאה הכל
והשמש מכאיבה - כאב חד בבטן
כאב חד בראש
וכלום. ושתיקה. ושיכחה. |
|
|
טה טה טה טה טה
טה טה טה טה טה
טה טה טה טה טה
טה טה טה טה טה
טה טה טה...טה!
מתוך "רחוב
סומסום"
פולני מרחיב
השכלתו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.