אין לי איך להגיד לך את זה
בלי להשמע דביל
אבל אני רואה אותך

עומדת מול הדלת שפתוחה עכשיו
מתכוננת לצאת החוצה
לאוויר של האביב
ולשמש הנעימה
ולאושר שתמיד במרחק נגיעה
וכמה שאת נראית שונה
מאיך שנראית לי פעם ראשונה


כשתלכי
אני אשאר כאן לבד
אני וזכרונות
דהויים כל כך
חדים יותר
שרק אני זוכר
מצבה יחידה
קבר בודד
לזכר אביב שלא היה אף פעם
מחוץ לראש שלי
כמה עלים נושרים
כמה מילים כתובות
שלא אומרות כלום לאף אחד
חוץ מלי

אני לא מאמין שעוד תחזרי
אני גם לא מאמין יותר באביב
או באושר שתמיד במרחק נגיעה
אביב לא היה כאן אף פעם
אבל אני כנראה נשאר
אני וזכרונות
זכרונות של ילדים
אני ומציאות

מציאות אמיתית

במציאות
מחוץ לראש שלי
גם את לא היית כאן אף פעם
כמה דמעות של גשם
כמה מילים רטובות
שלא אומרות כלום לאף אחד
חוץ מלי