עם הזמן לומדים איך לא להרגיש את זה. זה קרה פעם ראשונה במלון
ההוא, כשנכנסתי, היא ישבה שם, כולה קפואה. שילמתי לשני לילות,
וניגשתי אליה, עמוס בתיקים ובחששות מבפנים אבל מנסה להקרין
בטחון מבחוץ. אידיוט. איך לא ידעת שזה מלאך המוות??? היא
קמה, גוטית לחלוטין, הסתכלה עליי וזאת הפעם הראשונה בה נכנסתי
לזה. לחץ, בלבול, קור מקפיא עצמות מבפנים בפנים. רצתי לחדר ולא
יצאתי ביום שלמחרת. בערך חמש שנים אחר-כך, זה קרה בפעם השניה.
הפעם זה היה באחד מאותם סיבובי הופעות חסרי הצלחה בפולין.
ירדתי מהבמה מאוכזב עד עמקי נשמתי מכך שצוות הבמה היה יותר
גדול מהקהל, ירדתי הפעם לבד. הלכתי לאותו פאב שנהגנו ללכת אליו
אחרי כל הופעה פולנית, כדי להשתכר עד עמקי נשמתינו ולנקות את
הזוהמה מאיתנו. היא הפעם היתה כחולה, וישבה בצד החשוך של הבר.
היא היתה מכונסת בעצמה, עם שיער ארוך חלק וכחול. ניסיתי לדבר
איתה, שלחתי איזה משפט באנגלית, אבל זה קרה שוב, היא הסתכלה
עליי, ולא הצלחתי לקלוט את תווי פניה. פשוט התכווצתי שם ולא
יכולתי לזוז. כשהרפתה ממני התחושה הנוראה, היא כבר לא היתה,
ועמדתי שם, פשוט אוחז בכוס בירה. מאז קרו לי כל מיני מקרים
שונים ומשונים בהם ראיתי אותה, והתכווצתי שוב. עד שלילה אחד
החלטתי להתפלל לאלוהים. וביקשתי ממנה שתגלה לי מה קורה לי.
התשובה לא איחרה לבוא, ובאחד מהחלומות ההזויים שלי, שנובעים
מחוסר בשינה ומדיכאון כבד שרובץ עלי כבר מספר שנים, ראיתי את
אותה הבחורה. הפעם שאלתי אותה פשוט מה היא. היא ענתה שמלאך
המוות, שנשלחה בגלל שקראתי לה. "לא אני לא", אמרתי לה בפעם
הבאה שראיתי אותה. היא הייתה כעת טרמפיסטית מהגליל, שהסתובבה
אליי וצעקה: "תפסיק לרוץ אחורה!" קמתי מהכביש ושוב כולם
התייחסו לזה כרגיל, כאילו לא נפלתי בכלל, וכאילו זה לא היה
מוזר מספיק שמישהי צועקת: "תפסיק לרוץ אחורה"... אז הפסקתי
לרוץ אחורה. זרקתי את העבר לפח, ונסעתי לאמא ואבא להתחיל מחדש.
גרתי אצלהם שנה בערך עד שמצאתי עבודה בסדר ודירה גם בסדר.
הייתי בטוח שביבנה אני אתחיל מחדש. ואכן התחלתי הכל מחדש.
יצאתי באורח פלא מהדיכאון בזכות יפהפיה מתולתלת בשם אלה.
כשהיינו ביחד, הפעמים בהם נפגשתי עם מלאך המוות התמעטו, עד
לכדי חודש אחד בו לא נפגשנו בכלל. כשאלה יצאה לאט לאט הכל הפך
להפתעתי ליותר טוב, וממש הרגשתי טוב עם עצמי. עכשיו אני נמצא
בהליך-שיקומי-עצמי. זהו טיפול בסובלים מהלוקונציה. הגעתי לשם
אחרי הפעם הראשונה בה פגשתי אותה. איך לא ידעתי שהיא מלאך
החיים??? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.