הַלַּיְלָה קַר יוֹתֵר בַּסִּמְטָאוֹת
מֵאֲחוֹרֵי הַתַּחֲנָה הַיְּשָׁנָה.
אֶל הַקִּירוֹת חֶרְפַּת הַיּוֹם נִגְרֶפֶת,
שֶׁלֶג מְזֹהָם, זוֹנוֹת
וַחֲתוּלִים מֵתִים.

חוּאָן גּוֹנְזָאלֵס
מְגַשֵּׁשׁ אֶל מוּל הָרוּחַ
הַחוֹתֶכֶת בָּרָמָה הַמִּישׁוֹרִית,
סִכּוֹת סִכּוֹת נוֹעֶצֶת בִּלְחַיָּיו.
עֵינָיו מְכֻוָּצוֹת,
אֵדִים אֵדִים מִסְתַּלְסֵלִים מִפִּיו.
אֶמִילְיָה פַּסְקוּאָלֶה
מְחַכָּה לוֹ שָׁם בְּחִוְרוֹנָהּ
וּזְרוֹעוֹתֶיהָ הַשְּׁקוּפוֹת,
וְהוּא אֶצְלָהּ -
כְּבֵדָה עָלָיו הַלַּיְלָה שְׁתִיקָתָהּ,
גּוּפָהּ רָפֶה, עֵינֶיהָ מוּגָפוֹת.
עַתָּה יֵשׁ שֶׁם לַחֻמְצִיּוּת הַזּוֹ
שֶׁמְּעַכֶּלֶת בִּקְרָבָיו יָמִים רַבִּים,
חוֹשֵׁב, אוּלַי מָחָר יִקְנֶה
כַּרְטִיס אֶחַד הָלוֹךְ -

שָׁם, בְּעָרֵי הַחוֹף, יֵשׁ רְצִיפֵי נָמֵל
וּמַשָּׁבִים שֶׁל חֹם קָארִיבִּי
מְפַיְּסִים אֶת תַּאֲווֹת הַגּוּף
וַעֲרִירוּת הָרוּחַ
בְּאוֹר הַבָּארִים הַפְּתוּחִים.


נובמבר 2004

תודה למשתתפי סדנה 49 - "האורבנית" - של במה