פתאום הבית ריק
ויש לו קירות ויש לו דלת
בעדה אני עובר
מהבדידות בחוץ אל זו שמתכרבלת
מתכנס, מובך
כמו שמים שרביים

פתאום הבית חד
כל גבולותיו ברורים כמאכלת
ניגף במסדרונות
מריקנות אל העדר תוחלת
מתפשט, מונח
כמו מים רבים

ראי,
ואימתי בכלל הגיע זה הפלא?
התשמעי,
קולי לך מזמר בינות לאלה?

פתאום שוב יש עולם
ולו תנועה והרגלים ולחש ארס
ואני הלום מולם
גוהר כמו להצל עלי מהרס
נסמך עלייך
כמו תינוק תלוש מרחם

ראי,
יש אנשים שלא ידעתי אודותם
התזכרי
איך לא היה בילתנו בעולם?