מורן דור / כשרציתי |
שרציתי לצאת החוצה כאלת אותי
כשרציתי לשכב לנוח
הטבעת אותי בדמעות שלי
אני לא מבינה
למה את נטפלת אלי
אני לא מבינה מדוע
ואז כשאני בוכה
את לא מבינה למה אני אומרת שאני שונאת אותך
כשרציתי לדבר השתקת אותי
כשרציתי לחיות הרגת אותי
ואני טבעתי בתוך עצמי
כשרציתי למצוא את אור השמש הורדת אותי לתוך האדמה
אני לא מבינה
למה את נטפלת אלי
אני לא מבינה מדוע
ואז כשאני בוכה
את לא מבינה למה אני אומרת שאני שונאת אותך
את עוטפת אותי בזרועותייך, מחבקת אותי כאם
ואז חונקת אותי למוות
את לוחשת באוזניי דברי עידוד ואני מקשיבה ברצון
ואז מקללת אותי לזדון
אני לא מבינה
למה את נטפלת אלי
אני לא מבינה מדוע
ואז כשאני בוכה
את לא מבינה למה אני אומרת שאני שונאת אותך
אני שונאת את...
הבדידות!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|