השנים חולפות וחיי מתמלאים,
אך אני מתרוקנת
בכל המובנים.
האנשים שיטחיים, לא חודרים, ופוגעים
במי שהייתי
עד עכשיו.
ואני הישנה
כבר איננה אני...
כי לא הסתדרנו אחת עם השני.
ופיסה גדולה ממני נחתכה
ונעלמה
ביחד עם התמימות, הנאיביות וההבנה.
ואני עוד נופלת
לתוך הבור שבתוכי,
שמעמיק עם השנים
ומעמעם את מוחי,
וגוררת איתי את כל העבר
את מה שהיה ומה שנגמר.
העבר לא ישוב,
וכך גם לא אני.
וכמו שאני עכשיו
אני שונאת את עצמי,
כי משהו עמוק בי התמלא בריקנות,
וכל הרגשות בי התבזבזו בנדבנות...
ומה שנשאר
הוא רק שלד צר
של מה שהייתי
ומה שאני רוצה להיות,
ולא אהיה
עוד. |
