אני בטוח שאם תלך עם מדריך לאומנות למוזיאונים (באירופה או
איטליה או איפה שלא היית), אתה תאהב את זה.
אני נכנסת למוזיאון או לגלריה וכשאני רואה משהו שמושך אותי אני
הולכת אליו, כמו קניות.
האה הא הא, צחק לו בלבו אוסקר ווילד שנולד מחדש אל תוך נפשו של
אחד מבאי הארוחה, זאת הרי (ולא אחרת) ארוחת ראש השנה. אוכל
לצייר לי פורטרט (חשב בלבו), אותו פורטרט שיזקין ואני אצעיר לי
כאשר אבנה בדרך מטאפורית את הסתכלותי אל הציור והפניית מבטי
ממנו כאותם הזרמים שהיו במאה שהייתה, אפלפל לי דרכי בשפה {שהיא
מן המעלה כמובן} ואותה המזקין {שהוא לא אני ולא התייחסתי אליו
קודם} לא יבין משום שלא למד ולא פתח את אשנבו ולא צעד מעבר
לאסקופת מקצועו הדל. כן, אצור לי אומנות שאקרא לה שלי, אוכל
להגיע אל-על ואפעל, התיימרותי כמחסום היחיד אותו תציב לי
נפשי....-.... אומנות שאוכל לקרוא לה שלי והיא נצחית אך הזקן
לא יבין אותה.
הי הי,,, הא הא הא הא האה |