שוקי וסטרוליק עומדים על מפתן הדלת של סטרוליק.
סטרוליק: "תפסתי את הבנזונה שגנב לי כל יום את העיתון!"
שוקי: "מה? לא אמרת לי שגונבים לך את העיתון."
ס: "זה בגלל שהייתי סמוי, אתה היית אחד החשודים העיקריים."
ש: "מה חשבת, שאני אודה בפניך שאני גונב ממך את העיתון בוקר?"
ס: "הייתי כזה קרוב להוציא ממך את ההודאה הזאת!"
ש: "נו ומה עשית לגנב?"
ס: "שחררתי אותו, הוא מסכן."
ש: "מה מסכן? הבנזונה גנב לך את העיתון כל יום כאילו הוא שילם
על זה, אני במקומך הייתי תולש לו את קנה הנשימה ומחבר לו את זה
לתחת."
ס: "היי, זה לא בלייזר, כולה עיתון בוקר."
ש: "שילמד! למען יראו וייראו!"
ס: "כן, הם יבינו שכל גנב סופו שקנה הנשימה שלו יחובר לרקטום
שלו!"
ש: "כן! למה שחררת אותו?"
ס: "הוא נתן לי אפרוח."
ש: " אפרוח? הייתי לוקח את האפרוח הזה ותולש לו את קנה הנשימה
ומחבר לו..."
ס: "מחבר לו אותו לתחת, הבנתי ת'קטע. לא נגעתי בו כי הבנאדם
הזה חולה - חולה חדשות."
ש: "מה זאת אומרת?"
ס: "בהתחלה היה נעלם לי עיתון בבוקר ולפעמים הייתי פותח את
הדלת בצהריים ומוצא שהגנב החזיר את 'נשים' ו'זמנים מודרנים' או
מדור 'בריאות'."
ש: "כן, קרה לי שהחזירו לי מוספים רכרוכיים. אז תפסתי על חם את
הגנב והוא אמר שהוא על תנאי אז שאני אוותר לו ושזה בכלל קצין
המבחן שלו שאמר לו להחזיר את המוספים האלה. למעשה קצין המבחן
שלו הורה לו להרים לי את העיתון.
אחרי זה גם את המוספים האלה הוא הפסיק להחזיר. הבן-זונה!
התקשרתי לשירות המנויים והוריתי להם להשאיר את העיתון מאחורי
העציץ הגדול ליד הכניסה, אז הגנב החזיר לי מוספים מאחורי
העציץ. מבין את גודל החוצפה?"
ש: " יווווו מה הייתי עושה לו!"
ס: "הייתה תקופה של שבועיים שלא הייתי בבית. אז הבן זונה פרץ
לי לדירה, אתה מקשיב? וקרא לי את כל העיתונים בבית, את כולם!
את המקומונים, את הבלייזרים, אפילו את הכתבות בפלייבוי. אחרי
זה המשוגע הזה הדפיס את כל הכתבות שהוא יכל מהאינטרנט וקרא
אותן. משנגמרו הדפים הלבנים הוא לקח לי טי שירט לבן ודחף
למדפסת, חשב שזה ידפיס עליה."
ש: "איזה מטורף."
ס: "הוא הוריד לי את העיתון שעטף את הפטרוזיליה במקרר בשביל
לקרוא אותו, סימן עליו טיפים! כצפוי הוא התחנן ואמר שהוא חולה
וצריך עזרה."
ש: "אז מה, הוא חיפש טיפים לזה בעיתון? איזה מפגר."
ס: "הוא אמר לי שהוא כל כך חולה שלפעמים הוא כותב על דף כתבות
שהוא ממציא מהראש ואז קורא אותן, רק כדי שיהיה לו מה לקרוא."
ש: "בסדר. אז מה קשור האפרוח?"
ס: "יש לו גן חיות קטן בבית והחלטנו שכפיצוי אני אכנס לדירה
שלו ואבחר לי חיית מחמד, אז בחרתי באפרוח."
ש: "מה אפשר לעשות איתו?"
ס: "עשיתי לו גן שעשועים קטן: עשיתי לו החלקרח במחבת עם שמן,
אבל הוא לא אהב שאני מקפיץ אותו לתקרה וחזרה, כל פעם בקע קנאק
חזק  ממנו, לא פלא שאחרי זה הוא לא הצליח לזוז יותר מסנטימטר
בכוחות עצמו. אחרי זה הצמדתי לו את המצנח של החיילים מפלסטיק,
זוכר? ואז זרקתי אותו מהחלון שיצנח עד למטה, אבל בערך בקומה
השלישית הגנרל השרוט מקומה שנייה צעק 'מטרה מתקרבת!' וירה
במצנח, האפרוח הפעוט נפל כמו אבן."
ש: "הו, סטרוליק... אני מצטער לשמוע."
ס: "זה בסדר, דברים קורים. החלטתי לפצות את החמוד אז עשיתי לו
קרוסלה. הושבתי אותו על להב של המיקסר והזהרתי אותו לא ליפול
מהלהב. אבל נראה לי זה היה אפרוח עם תסמונת דאון, הוא נפל ברגע
שהנחתי אותו על הלהב."
ש: "ועדיין... הפעלת את המיקסר?"
ס: "את הקרוסלה? כן. חשבתי שהוא משחק אותה, אתה יודע, ברגע
האחרון הוא יקום ויישב כמו גבר, זקוף עם חזה קדימה. במקום זה
הוא..."
ש: "איפה טמנת אותו?"
ס: "רק המקור נשאר שלם, אז הספדתי עליו, עטפתי אותו בעיתון ישן
ושמתי בשקית זבל ומאחר ולא יכולתי לסבול את אווירת המתים בתוך
הבית השארתי את השקית מחוץ לדלת. היא לא פה, כנראה פינו אותה.
טוב, אתה נכנס?"
שוקי עושה צעד פנימה ושומעים מהסוליה של שוקי ריסוק קראאאאק!
ש: "מה זה היה?"
מסתכלים.
ס (בביטול): "אה, זה רק מקור."