ולך שתיקתי
הכורעה,
הזועקת אילמה
מבעד עייני.
ולך תפילותיי,
הנישאות חרש ברוח
ומתנדפות כליל
באין זכר.
ולך עכבותיי,
שמנעוני קציר
של פריי המובחר
שנותר על העץ.
ולך מכאוביי,
ששפכו דמעותיי
וברקו בענוות - ארך
מהדהדת.
ולך נשמתי המשוועת,
החופנת גופי באחת,
ונקרעת שרועה
בין שני מימדים מפוצלים
שהיו פעם אחד.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.