יותר מדיי דרישות? אולי. אך אותם רצונות הם היחידים שמצליחים
לגרום לי להעלות חיוך.
להיות עם מישהו באותו ראש כמו שלי, ידידות אמת,ספונטניות,
חירפונים, מעשים משוגעים, דרמטיים, סוציומטיים שמכריזים על
אהבתו.
ישיבה על סלעים מול הים, בלילה, קשב מלא, דיבורים בדמעות על
העבר, כשהוא יודע איך להצחיק אותי, ולא לנתח יותר מדיי, ולדעת
לחבק, חיבוק ארוך.  ושיכתוב לי, ושיפתיע, הרי גם הרומנטיקה
חשובה.
שיסתכל לי בעיניים כשיגיד אוהב, שיתבייש להגיד, אך כשיגיד זה
יהיה הכי אמיתי בעולם, ויהיה לו חיוך נבוך, ושימשיך להביט בי
במבט מאוהב, שיתקרב לתוך פניי, ותהיה נשיקה עדינה, ואחריה
ירכין ראשו, כי הוא לא יאמין שמשהו כזה מתרחש, משהו כ"כ
אמיתי.
לא רוצה פרחים והשקעות כספיות, אך כשהוא ידפוק בדלתי, פרח בודד
שנקטף - יספיק, ומשפטים קצרים שיראו שהוא חושב עליי, וכל יום
תהיה שיחה, ולא יהיו ביקורות אם מרגישים שמוצאים את הדבר הכי
טוב שיש.
נצרח ביחד אותם שירים ברחוב, ובחדר עם נרות, נרקוד צמוד לא
צמוד, והוא יידע מה אני אוהבת, וההתנהגויות שלו יתאימו לי.
געגוע יהיה גם כשהוא יהיה פיזית, לצידי, ואני ארגיש, באמת
ארגיש שהוא אוהב, לא צריך הוכחות, צריך הבעה, שבכל פגישה מחדש,
ירחף לו קסם באוויר, עיניים פעורות, חיוך כשנשמע הקול, שלא
ישאיר אותי לבד כדי לחכות לו, ואם הולך, שיחזור מהר.
שידבר עליי עם חברים שלו, שלא יפסיק להחמיא, מכל הלב, שאדע
באמת שאני המיוחדת בשבילו, לנצח ריבים שיהיו, לא להיכנס
לנוחיות-יתר, לדעת שגם אם מכירים הרבה זמן, צריך לשמור על כבוד
ונימוס, להגיד מה שבא, אם משהו מפריע, שיגיד קודם לי.
הוא לי, אני לו כאוזן קשבת, לחכות לטלפון ממנו, ולהיות מחוייכת
גם במשך השיחה עצמה, לחשוב, להשקיע, לקפוץ, לדלג, להסתובב,
לבלות, שישיר איתי ביחד בערב קריוקי, שיתחרה איתי במשחקי
ספורט, ויודה שאני המנצחת בשבילו.
שיהיה קורן כשהוא רואה אותי, שידבר איתי עד אור הבוקר, ושיכסה
אותי אם נרדמתי, שלא יגיד לי לא לבכות, שיזהה מה מרגיש לי לפי
הטון שלי, שנהיה בטוחים בעצמינו,שלא נרצה שמשהו יגמר, שיספוג
בשקט אם הוא נמצא בתנאים לא נוחים, שיילחם כדי לרצות אותי.
דברים קטנים כמו ...
אם כואבת לו הרגל כי נשענתי, אם מתאים לו לישון אך אני
עירנית,כשהוא לא יכול לדבר הרבה ובכ"ז יקשיב עד הסוף, שייקנא,
שאני ארגיש בנוח להגיד לו שאני מקנאה.

זה לא תנאים, זה רצונות, זה דברים שרואים בעיניים, ומרגישים,
דברים שעושים אנשים שבאמת אוהבים.
החיוך, הזוהר, האהבה שמתבטאת, התקשורת, לדעת לחבק, זה מה שאני
הכי צריכה ורוצה, באמת רוצה.
שככה יהיה לי טוב, שאני אדע שבאמת מרגיש לי משהו חזק.
אם צובט לי בלב כשהוא בסה"כ נפגש עם ידידה, שצובט מרוב אהבה על
כמה שהוא טוב אליי.
רומנטיקה, ריגוש, שטויות שנהפכות לבסיס, שק-קמח, ריצה, תמונות,
ובערב, כשהאורות עוד לא דולקים ברחוב, שבאמת לא ישכח את אותו
פרח בודד.