אריאל סנטוס / בכובע קש |
חולצה פתוחה וכובע קש.
עצרה, חייכה, מבט קרוב,
עיני שקד בדבש.
הרגע זה כל מה שיש.
עכשיו, בלי עד מתי.
נתתי לה עמוד של אש,
נתנה לי את חיי.
חלפה, עברה, המשיכה נדוד,
מעל הלב, מעל הזמן.
נכה אוחז פינת רחוב,
חרוט נשארתי כאן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|