אל מרפסתה צפה אצפה,
ובמערומיה אותה אראה.
קח אותו איתך אל החזית, בקרוב,
אל מקום אליו ילך, בלי שוב.
ציווית וכך אעשה, מלכי,
אך זכור כי מצפונך איננו נקי.
הנך יפה רעייתי. לא, אינני רעייתך,
גופי כעת שייך, אבל לבי אינו שלך,
לבי עודנו צח ושום יובל או פלג לא יקח.
רב חיילות שלך יודע, ולך הוא כבר אמר,
הרצחת וגם ירשת? מדוע גורלי כה מר?
גם לו תתן לי שי, אבן אודם או עדי,
מתנה שלא שווה מאום, קחהה מעמדי.
לבי כעת צחיח, אשוב אל מרפסתי,
יודעת לאן רוצה לחזור, ועכשיו זה אמיתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.