אהבה?
לפעמים זה חיוך, לפעמים זה דמעה,
לפעמים זה שמחה, לפעמים העצב שולט בנשמה,
לפעמים זה ביחד עם כל הטוב שבעולם, לפעמים זה לבד,
כאילו הכל נעלם.
אהבה?
ועכשיו שאתה לא לצידי, מצהיר הצהרות שאינך יודע מה על ליבך,
אני יושבת מול הדף ובוכה ובוכה... הדמעות לא מפסיקות,
החיוך נעלם כאילו לא קיים, ורק הזכרון מכאיב ולא נעלם.
אהבה?
אז מדוע אמרת שאותי אתה אוהב,
מדוע טרחת לעשות דברים מהלב,
כתבת מכתבים, נתת מתנות,
הלכת עם חיוך ולי בעניים נותרו רק דמעות.
אהבה?
הכל היה כל כך נפלא, הרגשתי בחלום,
לא רציתי להתעורר, הייתי רק שומעת את קולך
וכל העולם בשבילי הסתדר.
העצב לא בא, וגם לא הכאב,
חשתי שלווה ענקית בלב...

ועכשיו...
אני בודדה, מתגעגעת נורא,
רק המילים יוצאות על הדף,
וליבי מרגיש את חלקיו נשברים,
הלוואי ואלוהים יעשה ביננו ניסים.