[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








אהבה?
לפעמים זה חיוך, לפעמים זה דמעה,
לפעמים זה שמחה, לפעמים העצב שולט בנשמה,
לפעמים זה ביחד עם כל הטוב שבעולם, לפעמים זה לבד,
כאילו הכל נעלם.
אהבה?
ועכשיו שאתה לא לצידי, מצהיר הצהרות שאינך יודע מה על ליבך,
אני יושבת מול הדף ובוכה ובוכה... הדמעות לא מפסיקות,
החיוך נעלם כאילו לא קיים, ורק הזכרון מכאיב ולא נעלם.
אהבה?
אז מדוע אמרת שאותי אתה אוהב,
מדוע טרחת לעשות דברים מהלב,
כתבת מכתבים, נתת מתנות,
הלכת עם חיוך ולי בעניים נותרו רק דמעות.
אהבה?
הכל היה כל כך נפלא, הרגשתי בחלום,
לא רציתי להתעורר, הייתי רק שומעת את קולך
וכל העולם בשבילי הסתדר.
העצב לא בא, וגם לא הכאב,
חשתי שלווה ענקית בלב...

ועכשיו...
אני בודדה, מתגעגעת נורא,
רק המילים יוצאות על הדף,
וליבי מרגיש את חלקיו נשברים,
הלוואי ואלוהים יעשה ביננו ניסים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמא הכריחה אותי
ללמוד קראטה-
ונהייתי
מונגולואיד



ברוס-לי


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/11/04 2:30
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רותם פרגון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה