תקר באמצע הרגש,
מחורר למשעי וצורם.
תקר כילד בלי אושר,
פורע חוקים ודומם.
חיצי אהבה שבורים,
דום אדום עומד דום.
כיין טפל טפיל בחך לסת,
מנסה להבין החלום.
במסדרון ללא דלת,
אסיר מה שאשיל.
אני אסיר של יום
ומנפש דועכת אדחה את זמני.
כי בכל קול אין צליל,
וקול צעקה אין חרש,
ואין פינות ללא שקט
כאשר האש מתפשטת.
החומר הוא חמור,
האדם מלא דם,
התמימות נוטה למות,
ובשלום תקוע לום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.