היד הרכה שמונחת על כתפי.
הכתף הרכה שנותנת לי להישען עליה.
הראש הרך שמונח על ברכיי ושלו...
העיניים העצומות שמסתכלות עליי בעדן.
מסתתרות אבל רואות, רואות ואינן נראות.
הפס הדק שקשה להבחין בו...
הניצוץ הזה שמאיר באור כחול על היופי.
זה מגיע רק לפעמים...
גלים כאלה שעולים ויורדים.
כזאת חמודה!!! שווה להיות איתה רק בשביל החיבוק.
נותנת מעצמה, מהנשמה שלה...
וכשהיא רוצה היא אוהבת נורא.
היא דואגת, כמו אחות גדולה.
היא טובה... שומרת עליי.
והפעם... זאת לא התקווה.
חברה, חברה טובה.
אושרה!!! מאמי אני מתה עלייך!!!
19.9.2004 |