כל היום הם רצים רצים רצים.
לא מפסיקים, לא נחים.
רק רצים מפה לשם, משם לפה, לא יודעים למה, לא יודעים לאן.
הם רק רצים, הם לא יודעים מדוע הם עושים את זה אבל הם ממשיכים
עם זה, מקבלים כסף על זה אבל לא נהנים מזה, נמאס להם לרוץ אבל
אין ברירה החיים מחייבים אותך להמשיך לרוץ
עם כולם גם אם אתה לא רוצה ולא נהנה מזה אבל אתה חייב. הם לא
שואלים, לא מתווכחים אלא קובעים לנו את החיים.
רוצים רק להמשיך לקבוע לנו את החיים.
הם ממשיכים לרוץ כמו זומבים.
כואבות להם הרגלים אבל אסור להפסיק לרוץ, אסור אסור.
הם כמו מכונות ברשות המדינה,
כמו מכונה לא חושבים, לא מרגישים אבל הם רצים, לא נחים אפילו
לא לשניה,
מכתיבים לנו את החיים, כותבים,
רושמים,
סתם בלי לשאול, בלי להבין,
בלי לחשוב מה הם גורמים,
הורסים לנו את החיים,
חושבים שזה יעזור אבל לא, לא, זה רק גורע,
זה רק מכעיס יותר ואתה ממשיך לא מוותר.