היה זה חורף. בחוץ ירד גשם זלעפות ואלפי אנשים רצו בגשם הנורא
עם מטריות ברחובות הרועשים. דנה חזרה מבילוי עם חברה רועי. היא
נראתה זוועה - האיפור שעליו שקדה שעות נזל בגלל הגשם ושמלתה
השחורה הקצרה שאחריה חיפשה שבועות בקניונים הייתה קרועה מכל
הכיוונים, בגרביוניה היה קרע ארוך שנמשך עד ירכיה החטובות,
שיערה ספוג המים היה סטור על פניה ודמעות מלוחות זלגו על לחייה
המלאות. היא נכנסה בשקט כדי שאיש לא ירגיש ולמזלה אף אחד לא
היה בבית. ניגשה לחדר האמבטיה ובשעה שהמים החמים ירדו על גופה
העירום וידיה שיפשפו בחוזקה כל איבר בגופה היא נזכרה איך רק
לפני כמה ימים צעדה בקניון בחיפוש אחר שמלת מיני יפה שתמצא
בעיני חברה רועי, איך חיכתה בקוצר רוח לפגישה עמו, איך ישבה
שעה במספרה כדי לסדר את שערה לקראת הפגישה, איך שמחה כאשר הגיע
יום פגישתם.

אין דבר שדנה אוהבת יותר מרועי. למרות שהם רק שבועיים ביחד היא
אוהבת אותו ומוכנה לעשות הכל בשבילו. היא יודעת שהוא אוהב
אותה, מכבד אותה ולא משנה מה יהיה הוא תמיד יהיה שם לצידה. דנה
לעולם לא תבין איך רועי הצליח לשבות את ליבה בזמן כל כך קצר,
איך אחרי מבט אחד בעיניו היא ידעה שהוא מושלם. שהוא הבחור
בשבילה. בעודה עומדת במקלחת מנסה לשכוח את הפגישה אך היא אינה
מסוגלת. התמונות עברו בראשה במהירות והיא אינה מסוגלת לסלקן.
לאט לאט עולים הזיכרונות בראשה... איך נכנסה לביתו כאשר בליבה
תקווה שסוף סוף הוא יצהיר לה על אהבתו ואף יישק על שפתיה
שמחכות לנשיקה מהפעם הראשונה שעיניה פגשו בו.

דנה נזכרת איך רועי פתח לה את הדלת כשהיה חשוף חזה ולבוש מכנסי
גלישה שכל פעם שיגעו אותה מחדש. על צווארו הייתה שרשרת יפה עם
תליון שנהב מרהיב בצורת שן. כשהיא הסתכלה עליו היא שמה לב
שמעולם הוא לא נראה לה כל כך יפה, חטוב ומושך. הם הלכו לחדרו
והתיישבו על מיטתו הגדולה. הוא התקרב אליה ושם את ידו בעדינות
על ירכה. היא הרגישה מעט לא בנוח אבל  בכל זאת נתנה לו להמשיך
ללטפה. בידו השנייה הוא ליטף את שיערה ואחר אחז בפניה בעדינות.
הוא קרב את שפתיו אל שפתיה ונשק לה. זאת לא הייתה הפעם הראשונה
שמישהו נשק לה אך זאת הפעם הראשונה שהיא הרגישה שמשהו שורף
אותה מבפנים. זאת הייתה הרגשה מופלאה. הוא המשיך לטעום משפתיה
האדומות, אז החדיר כל אחד מהם את לשונו לפה האחר והם התנשקו
בלהט. תוך כדי הנשיקה הוא חיבק אותה והצמיד את גופה הענוג אל
גופו וניסה להשכיבה על המיטה. היא הייתה מבולבלת לרגע אך עד
שעלתה על מטרתו ידיו כבר כמעט הגיעו אל חזה היא סירבה וניסתה
לדחות אותו בעדינות מעליה. היא חשבה שהוא יבין שאינה רוצה
ואינה מוכנה לכך אך במקום זאת הוא ניסה לכפות את עצמו עליה.

מרגע זה כל החיבוקים והליטופים הנעימים נהפכו לאגרופים ומכות.
הוא חבט בה והכה בה בחזקה בכל גופה. כשהיא נזכרת בכך צמרמורת
עוברת בגופה היא אינה רוצה להיזכר איך רועי קרע מעליה את שמלתה
הקצרה שנרכשה במיוחד לכבודו, איך המשיך ללטפה בכל גופה למרות
שסירבה והמשיך לנשקה מבלי לשים לב לכך שהיא בוכה ורועדת מפחד.
הוא פתח את סוגר חזייתה ופשט אותה מעליה. היא החלה להיאבק בו
בחוזקה אך הוא היה חזק ממנה וכל מאמצה היה לשווא. הם התגלגלו
במיטה בין שמיכות וסדינים עד שלבסוף נפלו על הרצפה והמשיכו
להיאבק עד ש... ,את הרגע הזה דנה לעולם לא תשכח- הרגע הזה בו
רועי, החבר שכל כך אהבה אנס אותה באכזריות, הרגע הזה לעולם לא
יצא מראשה וכל לילה יחזור אליה...

בזמן שטיפות המים זורמות על גופה היא משפשפת שוב ושוב כל אזור
בגופה בכל הכוח כדי להוריד את כל הזוהמה שהיא חשה עוטפת אותה
מכל צד. היא נזכרת איך הצליחה לבעוט בו בחוזקה ולברוח במהרה
מביתו בריצה. היא טיילה שעות ברחוב הגשום מבלי לדעת לאן ללכת
ורק רגליה מובילות אותה בין המדרכות הרטובות. איך הוא יכל
לעשות לה כזה דבר?! היא שכל כך אהבה אותו, שכל כך השתדלה למצוא
חן בעיניו... ועכשיו מה תעשה? למי תספר? איך יתייחסו אליה? איך
תוכל לסמוך על אנשים? איך תוכל להמשיך לחיות לאחר הסיוט שעברה
הלילה?...

דנה נמצאה שרועה על המדרכה לאחר שקפצה מבניין של חמש קומות.
לולא הייתה מגיעה אל רועי, לולא היה רועי אונס אותה בכזאת
אכזריות, אם הייתה מספרת למישהו ומקבלת עזרה אולי אז היו
ניצלים עוד חיים...



                                                           
                    2003