הדר בלי הוורוד / ניצוצות |
נשבר עוד קיר וקיר.
הרכבת ממשיכה לנסוע אל הלא נודע.
לפעמים נדמה
שנמאס לחיות,
והמוות הוא עוד אחד מן ההקלות.
רוצה להיות מלווה בחצוצרות
אל מתחת לחולות.
הפרחים עדינים
מלטפים את העלים,
אז למה?
בוא איתי ונברח,
למקום בו לא יכאב כל כך,
בוא איתי ונברח... אחחחח.
כשאתה לא יכול לבטא את המילים,
המושגים מתבלבלים,
החיים מבוזבזים.
בוא איתי ונברח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|