אחרי השקר הראשון
השני כבר היה מובן מאליו
אור נפל על פנייך
אבל הוא לא היה מוכן להראות לי
את הדמעות, שהשארת
אני קמתי והלכתי
אי אפשר לכתוב כל הזמן
את מה שהראש מעלה
מחשבות ופחדים
סוף הרגע הזה, בא אלי
ואני לא מוכן לשאת בתוצאות
אחרי המגע הראשון
התקפלנו
אהבתי אותך, כשלא היה לי דבר
ואחר כך התמלאתי קינאה
רציתי להיות מאושר
זה בא אחד על חשבון השני
עומקים אליהם הגעתי
מהם לא עליתי לעולם
ואת היופי שלך
שום שיר, לא יכתיב
צללים על קירות, ומבטים של אנשים חסרי פנים
כמה פעמים אפשר למחות?
הלכנו בשלג
עד שהרגע ההוא, לא חזר
שהבטנו אחורה
הבית היה רחוק, אז נשארנו בלילה
להביט על העצים הגבוהים
הם הסירו את עצמנו
ואת, הסתרת את עצמך מפניי
אחרי השקר הראשון
לא היה לי זמן להסביר
שירים ברוסית פתרו הכול
אהבות גדולות ונטולות אשם
לא יכולתי להציג את עצמי בפנייך,
בלי להשפיל מבט ולשחק עם ידיי
אצבעותיי יצרו צורות
אשר בתוכן, החבאתי את תחושותיי
גילחתי את הזקן, הורדתי את הבגדים הלבנים
גם את לא לבשת יותר שמלה לבנה
ושוב בא הרגע הזה
אחריו לא ידעתי מה להרגיש
כאבים בבטן, וצבעים כחולים באזור העין
לא ידעתי מה לומר לך
בלי שהילד הקטן שבי, ישתולל מולך
אחרי השקר הראשון
תמיד בא אחד חדש
אני מצייר ידיים קשורות וגוף שמתקפל
אותך אני מצייר, קצת יותר יפה מזה
לא הרגשתי אשם שבכית
גם לא שאני נפלתי שיכור על המיטה
בקבוקים ושברים
שרנו בקולי קולות, עד שלא יכולנו לצעוק עוד
אז הלכנו לישון
בשלגים, סיפורים כתבנו
הכול נמס, אז נשארנו עם עצמנו
סודות, גם את הסתרת ממני
סיפורי ילדות, חצר הבית,
ותמונות באפור ולבן
אחרי שתחזרי
לא תחזרי לעולם
ואני לא אדע איך לעזוב בכבוד
אחרי השקר הראשון
לא תוכלי עוד
יש סיפורים לספר, וסודות להטמין עמוק
כמה שדות חרשנו?
עכשיו הדורות הבאים, יחכו בהמתנה
אחרי השקר הראשון, תעזבי
אחרי השקר הבא, לא אוכל עוד
אהבתי אותך כשהיה לי הכל
אבל לא ידעתי שאין לי צורך בכך.