סוגר את הדלת
לא נועל אותה
אין צורך
אף אחד לא בבית
מזמן לא היה
ובטח לא יהיה
פותח מגירה
מוציא ממנה אקדח
מכניס בו כדור.
מניח אותו על השולחן,
יושב.
לוקח עט, דף,
מתחיל לכתוב
מבחינתו אין צורך להסביר
די ברור למה הוא עושה את זה
אבל במקרה ולא יבינו מעדיף להשאיר כמה מילים:
"לא הייתם פה כשהייתי צריך אותכם,
אז לא בא לי להיות פה שתצטרכו אותי."
קורא, עוד פעם, ועוד פעם
רוצה שזה יכאיב להם כשהם יקראו
אבל מבחינתו זה לא כואב מספיק.
לוקח את הנייר
זורק אותו לפח.
שיחשבו לבד למה הוא עשה את זה
לא חייב להם הסברים.
לוקח את האקדח
מקרב אותו לראש.
לאט לאט.
חושב שלפני כמה זמן
לא היה לו את האומץ לעשות דבר כזה.
אך עכשיו לא איכפת
לא איכפת ממנו או מהאחרים.
זהו,
חסר רק תנועה קטנה של האצבע
והוא ילך, לתמיד.
סוגר עיניים.
יורה.