[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בלילה חשוך
שנדמה שכל החלומות, הלכו לאיבוד בחלל
ולי לא היה סיכוי להציל אותם
אז יצאתי מהבית
חיפשתי מקום
שיקלוט את כל התחושות שלי
ידעתי
זה הולך להיות לילה ארוך
ילדות בנות 30, צעדו בחבורות קטנות, עשו עיניים (שהבליטו את
הקמטים שהורידו)
נשים בנות 15, התאפרו מול חלונות ראווה
הרגשתי זר, ברחוב שלא ידעתי את סופו
סיגריה, אחרי סיגריה
נכנסתי לפאב חשוך ממילא
שלא יכולתי לראות
איך שני בחורים מהמרים שם
על הכבוד העצמי ועל הרומנטיקה
ואיפה היא בכלל, בלילה חשוך?
התיישבתי על הבאר
הזמנתי וויסקי זול, כזה שהבריטים השאירו אחריהם
ברקע שירים משנים שאבדו, או משנים שעכשיו
איש לא מחפש אותם יותר
הברמנית לא שאלה דבר
אני לא התעקשתי לספר
בראש רצו רחמים עצמים אחר זיכרונות שלא הרפו
מה הייתי, ומה עכשיו
הפער במרוץ הזה גדל כל הזמן
לפתע, נפתחה הדלת
בתוך ההמון שהזכיר סרט מצויר
היא נכנסה, כמו מתוך אגדות
ששרדו את שנות התשעים
היא חיפשה מקום
ואני לא אמרתי מילה, העיניים דיברו
התיישבה שני כיסאות לידי
חייכה, ואני הדלקתי סיגריה
זה הרבה יותר יקר מחיוך
הרבה יותר פשוט
היא הדליקה גם אחת
העיניים דיברו ביניהן, ונדמה שהגיעו להסכם שלום
נורמליזציה מלאה
הזמנתי לה כוסית ושאלתי לשלומה
היא אמרה חיים מיום ליום
ואני הוספתי "כן, אבל גם זה בסוף נגמר"
ברקע החליפו מוזיקה, בראש רצו חזיונות
על ים סוער, בתי קפה שקטים, דירה עם חצר, שני כלבים וילד קטן
היא סיפרה לי שהיא עברה לפה לא מזמן, בעקבות העבודה היא נסעה
סיפרתי לה, שאני חי כאן כל חיי, אבל העבודה נסעה
חצי שעה ועדיין דיברנו, על ספרים וסרטים
ילדים מבוגרים, וחיים שעדיין לא נכתבו
חשבתי שזה סופי
הזמנתי לה עוד משקה והדלקתי לה סיגריה
בסרטים ישנים, לא עשו את זה טוב יותר
היא נגעה בידיי כמו במקרה
ואני "כמו במקרה" החזרתי נגיעה
הברמנית חייכה אלינו שצחקנו
ועשינו לחיים
היא סיפרה על הוריה
ואני חשבתי איך בארוחת הערב, אדבר עם אבא שלה
על המניות שירדו, בקבוקי יין, וויכוח וודאי על שטחים כבושים
חייכתי לעצמי שלא תראה
אולי זה אני, אולי זו החולצה השחורה
סיפרתי לה על כלבים קטנים ושוב גרמתי לה לצחוק
ואז נפתחה הדלת, היא הסתובבה כולה חיוכים
הוא ניגש אליה, היא חיבקה אותו
חיבוק אמיץ, לא חיילים בקרב, לא נעדרים שמצאו זה את זו
היא אמרה "תכיר זה אהובי"
ובראשי היה חזיון על מיטה ריקה, כדור לבן ובקבוק וויסקי גמור
רק שהיא הלכה, הבנתי
בשנות האלפיים, קשה להגיע להסכם שלום
חזרתי הביתה, והתחלתי מלחמה עם עצמי.
אחרי הכל, שמעתי שלצאת למלחמה.
זה היום באופנה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
" גם פרה קשורה
אוכלת עשב "



ניסיון לצאת מזה
בשלום נקי


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/10/04 0:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רון תמם

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה