שרון גבאי / שיחה אחרונה |
שבה נסגרה השפופרת,
אני מרגיש שנשאר
מה לומר - מיהרנו,
תחושה לא מוגדרת
של רצון להחזיק
את הקו, לא לנתק
(למותחו על פני כל חיי
לשרטט בו תבנית דמותך)
במקום זה אני נותן לו
כמו תמיד, לאט-לאט
להימחק
האם החזקת בידך
ת'שפופרת, המתנת,
לא רצית לנתק ראשונה
האם עצב נמהל בשניה
של סיום השיחה
האחרונה
אז איפה את מחר (היכן אני היום?),
להתראות, נדבר, כן - נהיה בקשר,
ניפגש נשוחח, אני זמין מעכשיו,
נספר לעצמנו
את אותו השקר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|