כאוטיק אורדר / שעת לפנות השחר |
ומקישה מטרייתו ביד אחת בתיקו בשניה
ובין פנס לפנס אותו הוא עובר
ניצצת פיסת שמיים חשוכים עוד, בקושי
ומשעה לשעה שדולקים הפנסים
מתקרבים הם לשעת עירותם האחרונה
ובקרוב, בקרוב, כשיבוא הבוקר
תמיס השמש את חרדות שעת לפנות השחר
אך מצעד לצעד אותו הוא לוקח
נאפלת מחשבתו בשכבות-שכבות של אבק ועשן
ובין פנס לפנס אותו הוא עובר
מחשיכה נפשו ואור בה בקושי
ומשעה לשעה שעוד דולקים הפנסים
גדל הספק אם תעלה עוד השמש
אך בקרוב, בקרוב, אם יבוא הבוקר
יימס לתוך חריצי המדרכה עד עוד שעת לפנות שחר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|