יד אוחזת יד, האחת את השניה מכוונת
לאט לאט בשביל גופך היא יורדת
היא נעצרת, היא לא רוצה, היא חייבת
קולות השקט בתוך נהרות של דמעות
לא לשכוח, לא לזכור, בילבול שעוטף אשמה
האם הייה זו תמימות או שהרוע עטף פניו במסכה?
להדחיק, לא לדעת, זיכרון פוצע בדופן הנפש הפצועה
לחתוך, לשכוח דרך הכאב את מה שהראש לא רוצה לזכור
ללכת קדימה בעיניים עצומות, לא רוצה לראות את הדרך אחורה
ידך אוחזת את ידי שומרת עליה מפני הנורא, ידי נמצאת בתוכך
לא ללכת אחורה אל העבר ההוא, ידי כנועה בכוח, בכאב נוגעת
בגופך
ידי אוחזת את ידך, בין שבילי הגנים בחיוך מזויף, עכשיו הולכת
לצידך |
