יום ארוך.
ניסיון לסכם בשביל לחוות,
פשוט כשהלחץ
והפחד
והרגשות שאתה לא מוכן להגדיר
בוגדים בך,
כרגיל,
וגורמים של יגיע אליך כלום
שלא יכנס דבר
ושלא יצא כלום מבפנים,
כל מה שנותר לך לעשות
בשביל הרצון הרמוס והאסור
להרגיש קצת נורמלי
הוא לכתוב בסוף היום
מה היה.
ולקוות שלא תזכיר לעצמך
את הדברים שמתשלטים עליך
ועוצרים
מלהיות
אתה
במובן הכי פשוט - צריך לצעוק -
ולהיות
בן-אדם,
פשוט
קשה
וארוך,
ונראה אחד
שהכל סבל אחד
ובלתי נישא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.