לחיות עם עצמך זה הדבר הכי קשה. אתה צריך להתעורר כל יום עם
אותו פרצוף, ללכת לישון באותו גוף, שבדרך כלל אתה שונא,
ולהיסחב כל היום עם אותן המחשבות.
כולנו יכולים לחיות עם אנשים אחרים, וזה גם בדרך כלל הרבה יותר
קל, אבל לחיות עם עצמנו זה הרבה יותר קשה.
על טעויות של אנשים אחרים הרבה יותר קל לסלוח מאשר על הטעויות
שלך. לבעיות של אנשים אחרים תמיד יש לנו עצה או פיתרון, ומשום
מה, רק לבעיות שלנו אין.
בעיות של אנשים אחרים תמיד נראות הרבה יותר פשוטות, והרבה יותר
קל לרחם על עצמנו מאשר על אנשים אחרים.
הרבה יותר פשוט לקבל מאשר לתת.
הרבה יותר קשה לחיות עם רגשות אשם על זה שכל הזמן מקבלים ואף
פעם לא נותנים.
זה נורא קשה להסתכל על עצמנו במראה אחרי שאנחנו רבים עם מישהו,
או אחרי שאנחנו בוכים, וזה הרבה יותר קל לנגב את הדמעות לאנשים
אחרים.
אם היינו אנשים אחרים היה לנו הרבה יותר קל, כי הרי את הבעיות
שלהם אנחנו יודעים איך לפתור, ואת הגוף שלהם אנחנו אוהבים
יותר, ובכלל, החיים שלהם נראים לנו הרבה יותר מהחיים שלנו.
ואנחנו, אנחנו חשבנו פעם, שאולי יש מישהו שחושב שאת הבעיות
שלנו יותר קל לפתור, ואנחנו יותר יפים, ושבכלל החיים שלנו הרבה
יותר מושכים? אז אולי אנחנו נחשוב ככה בעצמנו ואז אתם תראו,
כולנו נהיה הרבה יותר מרוצים.