18/09/2004
החוויה האנלית הראשונה שלה.

האדון הפרטי שלה, השאיר לה הודעה בזו הלשון: "חדשי את הגילוח!
הישארי ערומה! חכי לי!"
היא התרגשה, כל פעם שהיה שולח הודעות שכאלה, ליבה היה מרנין
בשירה, נפשה הייתה נכנסת לציפייה והתרגשות.
האדון יבוא, צריך להתכונן לקראתו.
היא הייתה מבצעת כל מה שאמר, לפי סדר הפעולות שהוא רשם.
היא אהבה כשאדונה בא.
היא אף פעם לא הצליחה להסביר לעצמה, מה גורם שם לכניעה
להתהוות?
ההכנעה שבה קיבלה את שביקש, גרמה לה לחוש שיש לה חיים כפולים.
עכשיו היא מישהי אחרת.

היא סיימה את כל ההכנות בקפידה מרובה, עברה שוב על כל סעיף
וסעיף, לוודא שלא פספסה אף דבר.
כשסיימה את בדיקתה, היא שלחה לו הודעה, "היא ממתינה ובהכנעה".
בעודה ממתינה להוראה הבאה, מצאה היא את עצמה ניגשת למראה,
עומדת מולה ומסתכלת על גופה.
בודקת כל חלק וחלק בגופה, החל בקצות אצבעות רגליה, עד קצה
ראשה. ידיה לא מתאפקות ומתחילות לרחף בנגיעות קלילות על פני
עורה הקטיפתי, שרק עכשיו קיבל פינוק, ברחצה ארוכה ומושקעת.
גופה החלק ועורה הרגיש, החל להרגיש את מגע ידיה האוהבות. היא
הביאה את ידיה אט, אט אל פניה, ליטפה את לחייה, ידיה ירדו אל
הצוואר, היא המשיכה את מסלולן לכיוון שדיה הזקורים, פטמותיה
התקשו מיד בהרגישן את המגע הממשמש ובא. כל גופה נדרך כמו עומד
להתפוצץ.
היא המשיכה ללטף את עצמה, ידיה יורדות במורד בטנה, היא הרגישה
איך תחושת חמימות עוברת בין רגליה, ככל שמגע הידיים מתקרב
למשולש בין ירכיה.
היא ידעה שאסור לה לגמור, עד שאדונה ירשה לה. היא הייתה כל כך
מגורה, שההודעה בטלפון שצלצל הגיעה בדיוק בזמן.

היא עצרה את עצמה ממסעה הפרטי על פני גופה, עזבה את המראה,
ניגשה לטלפון לקרא את המסר מאדונה.
ההודעה מאדונה ציוותה עליה כמה דברים נוספים. היא סיימה את
הקריאה ורצה לשלב הביצוע.
היא הוציאה את הויברטור שלה ממקומו הקבוע, מרחה עליו שמן
שאהבה, החלה להחדירו לאט, בעודה בעמידה, לחריץ שבין עכוזיה
החשופים.
המחשבות על הפקודה ששלח אדונה, הציתו במוחה גירוי מידי, החור
האחורי נפתח בקלות, האיבר המאובזר חדר לתוכה ללא כל קושי. היא
גנחה, היא הרגישה אותו כולו, בתוך תוכה, בתוך החור הפתוח
לרווחה.
היא הייתה אמורה לחכות כך, כשהוויברטור בן עכוזיה, לא לתת לו
לצאת, לא לשחק אתו יתר על המידה,כדי שלא תרצה חלילה לגמור. היא
לא התאפקה, היא שיחקה אתו מעט, הרגישה את התזוזה שלו, אבל זכרה
להתאפק ולא גמרה.

כשאדונה יגיע אליה, היא תחכה בדיוק כמו שביקש, האביזר יהיה
תקוע עמוק בתוכה, היא התכוננה לבצע את שארית הפקודה. היא תוריד
את מכנסיו, היא תמצוץ לו עד שיתרצה, היא ידעה שאם תבצע הכול
כהלכה, היא תקבל צופר, היא דמיינה במוחה את גודלו של הצופר,
היא חיכתה, היא הייתה ילדה טובה.
היא עשתה מה שציווה.

היא הצליחה למצוא את הדרך להשאיר את האיבר המאובזר בתוכה, לשבת
על ברכיה על שפת המיטה, כשהוא נעוץ עמוק בתוכה, והיא ישובה
עליו, מפנה את ידיה בהיכון.
היא שמעה את צעדיו עולים לכיוון דלת ביתה. היא התרגשה נורא.
הוא נכנס לחדרה וניגש עד אליה ולפני שהספיק לדבר, ידיה היו על
כפתורי מכנסיו, פותחות אותן בשקיקה רבה, מפשילות את מכנסיו
בגובה מספיק כדי לחשוף את אברו ואת אשכיו.
היא בלעה את אברו עמוק בתוך גרונה, שקלט אותו ברטיבות חמה
ונעימה, לשונה עוברת לאורכו ושיניה מצטרפות לחגיגה ונושכות לו
קלות את כותרתו.
היא אהבה למצוץ לאדונה, היא אהבה לחפון את אשכיו בכף ידה, היא
אהבה לנשוך לו את הראש האדמדם שבקצה של אברו.
הוא הגיב פלאות לפיה המפנק, היא ידעה את העבודה.

הוא השמיע גניחת הנאה, כל פעם שגניחה כזו יצאה מפיו היא הייתה
מרגישה ישירות בגופה כיצד חום יורד במורד ביטנה, אל בין רגליה,
אל בין ירכיה, אל החמימות שבתוך תוכה, אל הרטיבות שמתחילה
לטפטף.
זהו השלב שבו היא יודעת שאסור לה להמשיך. היא צריכה לעצור, כי
אחרת היא תגמור, והרי עוד הרשות לא ניתנה.

הוא היה חייב לשבח אותה על ביצוע מושלם, היא הרי עשתה כל מה
שאמר.
הוא לחש לה במילים רכות, שהביצוע המהיר זוקף לזכותה נקודות.

היא ידעה שהיא הולכת ליהנות.

הוא הרגיש אותה, הוא ידע שהיא מרגישה בכל גופה את רכות ההבטחה
המשתמעת ממילותיו.
זה גרם לו לתחושה של הנאה, הוא שולט והיא עושה. היא שלו הכלבה
המקסימה הזו.
אבל הוא נמנע מלכנותה כך, הוא הכיר ברגישותה, את המילים הוא
בחר בקפידה.
הוא הושיט את ידו אל עכוזיה החשופים, מלטף אותם ברכות, מביא את
ידו אל האיבר התקוע באחוריה,
לוקח את הפיקוד עליו. הוא הזיז אותו קלות, היא הגיבה לתזוזות,
היא זזה יחד אתו.

היא הייתה מודעת לשלב הבא המתבקש לביצוע. בהודעה הוא ציווה
עליה למצוץ לו עד שיעמוד לו, ואת זה היא עשתה נאמנה. ואז היא
צריכה לאפשר לו לשכב על המיטה עם הוויברטור התקוע עמוק בתוכה,
ולהתיישב עליו, על אברו הזקוף לכבודה.
לצ'ופר הזה היא חיכתה בקוצר רוח, ועכשיו הגיע הזמן, הוא הזיז
אותה קלות ובעדינות, משחק באיבר שמאחור בחור, נשכב על המיטה,
ועדיין לא הרשה לה לעלות עליו.
הוא אהב למתוח אותה.
הוא פיסק את רגליה באיטיות מרובה, בעדינות אין קץ, סימן לה
להעביר את רגלה מעליו, להיכנס לתנוחת ישיבה.

היא הייתה כולה ציפייה, היא ידעה שככל שהיא תתאפק מלגמור, תיתן
לו להוביל את הקצב, בסופו של דבר היא תגיע לרגע המיוחל, זה
יהיה מדהים.
ביצעה את העברת רגלה מעליו כמו בלרינה בריקודה. היא הייתה כל
כך קרובה, רגליה פסוקות, מתכווננות מעל הזין העומד ומחכה
להיכנס לתוכה.

הוא ידע שמחכה לו שם רטיבות נפלאה, חמימות עוטפת, הוא משך אותה
בידו האחת זו הפנויה, השניה הייתה באזור עכוזיה. גרם לה לרדת
לאט, לאט לכיוון איברו הזקור.
היא התיישבה לאט ובאיזה שהוא שלב היא לא יכלה להתאפק והתיישבה
כל כולה, בולעת את איברו בין ירכיה הרטובות.

הוא חדר לתוכה והרגיש את החמימות עוטפת אותו, הוא גנח.

היא גנחה חזרה כששמעה אותו בגניחתו, היא ידעה שאסור לה לזוז,
היא כל כך הייתה מגורה.

הוא הזיז קלות את זקפתו שלו בתוכה. הצליח להוציא מגרונה עוד
קול של גניחת הנאה.
ידו האחת נשלחה אל פטמותיה הזקורות, היא חיכתה, חיכתה לצביטה
שנהג לצבוט את כותרת שדיה.
היא אהבה כשהוא צבט אותן, אפילו עד כאב.

הוא ידע למה היא מחכה, הוא התמהמה בכוונה, שתבין הכלבה, שלא
היא מכתיבה את הקצב.
הכלבה הזו שעיניה מתגלגלות רק מעצם המחשבה על מה שעומד לקרות.
הוא אהב לראות את פניה כשהייתה מגורה, הוא אהב להסתכל בעיניה
המעורפלות, לראות עד כמה הן נהנות, עד כמה היא רגישה לכל תנועה
ותנועה שלו. היא הזכירה לו ברגעים אלו, חתולה מגרגרת ועם זאת
נמרה טורפת.

היא אהבה את האדון שלה, שהרגיש אותה כל כך טוב, הוא תמיד ידע
איך להפתיע אותה. הוא לא צבט כשהיא רצתה, הוא הפליק לה
בפתאומיות על עכוזה החשוף, מבהיר לה מי האדון.

ידו חזרה לפטמתה העורגת, צבטה בה קלות ואט אט הדקו אצבעותיו את
לחץ הצביטה, חזק יותר, חזק יותר, עד שראה על פניה כי הוא מביא
אותה לקצה גבול הסיבולת, מיד הוא הפסיק והחל ללטף והביא את
שפתיו הרטובות וינק את הפטמה הכאובה. הרטיבות הנעימה על הכאב,
העביר בה זרם של הנאה, היא הרגישה כיצד גופה מתחיל לזוז, כיצד
היא רוצה להרגיש אותו בתוכה.

פתאום היא שמעה אותו אומר: "את לא גומרת, את זוכרת?"

היא ענתה בהכנעה: "לא אדוני, אני מחכה".

הוא הכניס את אצבעותיו לפיה הרטוב, היא ינקה אותן לתוכה, ליקקה
בלשונה ונתנה להן לצאת מבין שפתיה.
הוא הביא את אצבעותיו הרטובות אל בין רגליה והחל ברכות לגעת
בפסגת דגדגנה, שהיה כבר תפוח ובשרני מחכה וצמא למגע.

היא גנחה ארוכות.

הוא הזכיר לה שוב למקרה ששכחה - שלגמור זה לא אופציה עבורה, רק
כאשר הוא ישחרר את המילה!

היא הנהנה, היא הבינה, היא התאפקה, היה לה קשה, היא התגברה.

אצבעותיו המשיכו בתנועות רכות ואיטיות, תנועות מעגליות, ידו
השניה שיחקה באיבר המצוי שם עדיין בחור מאחור. איברו החל לפמפם
בה מבפנים.

גניחותיה החלו לצאת יותר בתכיפות, היא הייתה מגורה, היא הרגישה
כיצד הרטיבות בתוכה מתעצמת, איך שמוחה מתחנן: "בבקשה תרשה לי
לגמור", אבל לא העזה להגיד, פחדה פן תרגיז את אדונה, הוא יעניש
אותה.

הוא הגביר את הקצב, ידו השניה עזבה לרגע את דגדגנה התפוח
והמגורה.

היא הרגישה את הפליק מכף ידו על עכוזה, מגרונה יצאה גניחת
הפתעה.

הוא לא הפסיק את קצב החדרת האיבר מאחור וידו המשיכה בהצלפות
חוזרות ונשנות על עכוזה, היא הייתה כל כך חמה, כל כך נמרה,
שחשבה שהיא כבר לא תוכל לאורך זמן להתאפק.
לפני שהיא הספיקה לבזבז תחינה לאדונה, שירשה לה לגמור, היא
שמעה אותו מצווה עליה, לדהור!
לעלות ולרדת, היא חשבה שהיא מתחרפנת מעצמת הריגוש, כל גופה
רעד, היא עלתה וירדה, במקביל היא הרטיבה את אצבעותיה ושלחה את
ידה אל דגדגנה, שנעזב קודם לכן.

אז היא התחננה לפניו: "תרשה לי לגמור, תרשה לי לגמור". והוסיפה
מיד: "בבקשה אדוני".

כשאדונה אמר את מילות הקסם: "מתי שאת רק רוצה", היא הרגישה שיש
ממש קצת מאוד עד להתפוצצותה האדירה.
היא החליטה ביוזמתה למשוך את העניין לעוד קצת זמן.
בקשה ממנו בקולה הרך שידבר אליה.
הוא אמר לה מילים רכות, מילים אוהבות, גופה רעד, לבה געש.
הוא הרגיש איך שריריה עוטפים את איברו, הוא הרגיש איך הם
מתכווצים סביבו, הוא אהב את תחושת החמימות, היא תמיד הצליחה
לרגש אותו.

גופה כמו בלע אותו לחלוטין, היא רכבה עליו באצילות ועם זאת
בתובענות חזקה, היא רצתה הכול, זה מה שכל כך אהב בה. היא קיבלה
אותו בפתיחות גדולה, היא נתנה לו את עצמה, כל כולה, היא הייתה
שפחה נהדרת, אבל בעיקר היא הייתה אישה בכל גופה, אישה בנפשה,
הוא נהנה לראות אותה כל כך מגורה.
לפתע הוא הרגיש שהוא לא יכול להתאפק, הוא החל לגנוח קלות, כל
גניחה שלו חיזקה את תנועות גופה מעליו, הוא מצא את עצמו לוחש
לה: "ביחד, אהובתי, ביחד איתי". הוא התפוצץ בתוכה.

היא הרגישה אותו מתפעם בתוכה, היא הרגישה כיצד היא מתמלאת
בנוזליו החמים, הסמיכים, המותזים.
באותו השלב היא הצטרפה לחגיגה, היא התפוצצה, שריריה החלו
להתכווץ וכמו נפתחו כל נקבי גופה, נוזליה החלו לפרוץ החוצה,
נהדפים, מרטיבים את איברו, מרטיבים את אשכיו, יורדים במורד
רגליו, מרטיבים את עכוזיו.
היא לא הפסיקה לרעוד, גניחותיה עלו עמוקות מתוך גרונה, היא
נהמה.
הוא רק היה צריך לגעת בה קלות, זרימתה באה בטבעיות רבה, בקלות
מפתיעה, היא זרמה, היא לא הפסיקה מלזרום. מיציה החמים מרטיבים
את כולו, זולגים על ירכיה.

הגמירות שלה תמיד גרמו לו הנאה, אם היא רק יכלה לראות את עצמה,
בעיניו שלו, היא הייתה רואה את פניה הרכות, את הסיפוק המתפשט
עד עיניה המתגלגלות, כשהן לגמרי מעורפלות.

היא אהבה את התחושה של לגמור אתו ביחד,  כל גופה נרעד, היא לא
שלטה בזה יותר, כל מילה קטנה שאמר, כל תזוזה שזז, היו גורמים
לה לגל נוסף של רעידות, של גמירות.

"זה לא נשלט, זה לא נגמר", הוא שמע אותה אומרת, ענה לה חזרה:
"תוציאי הכול, עד הסוף, אני יודע שיש לך עוד מתוקה".

היא צייתה לפקודתו בנאמנות, בהכנעה, בהרבה אהבה.

לבסוף הם מצאו עצמם שכובים חבוקים.
היא אמרה: "תודה אדוני". לא שוכחת לרגע את מקומה - שפחה,
כנועה.

הוא היה חייב להגיד את המלה האחרונה: "בבקשה כלבתי המתוקה".

היא חייכה, היא ידעה שבתשובתו אליה, הוא בעצם התכוון להודות לה
באותה מידה, הוא אהב את השפחה, כלבה, מתוקה שלו.



.