|
הלכתי בשביל המוביל לאפור המרגיע הזה
פתאם הגיע אחד ושם לי רגל,
נפלתי וצלעתי בהמשך השביל.
הצליעה הקשתה עלי עם השנים
עד שיום אחד סטיתי מהשביל,
הייתי ממשיכה ללכת לולא התנפל עלי מישהו
ודרדר אותי במורד ההר.
התגלגלתי למטה,
למטה...
מנסה לעצור...
והנה קצה הצוק -
ואחריו התהום
הושטתי יד לאחוז בענף.
הוא לא היה יציב או גדול.
לא יכולתי לטפס בעזרתו.
הוא השאיר לי אופצית חיים זמנית,
ובחרתי בה יום יום.
מודה אני לפניך... על הענף.
תודה.
ועכשיו עומד מעלי איש ומושיט לי יד.
עיניו טובות והוא מחייך.
אם אחזיק בו הוא עלול להפיל אותי.
או שמה ימשה אותי למעלה...
אתה יכול להציל אותי מחיי?
|
|
|
אתמול תיפסתי על
איזה עץ בשכונה,
והייתי עם
שימלה, ואז ילד
אחד בא והסתכל
עלי וחייך, אז
הלכתי הביתה
וסיפרתי לאמא,
אז היא אמרה לי
שהוא רק רצה
לראות לי את
התחתונים.
ואני, ילדה קטנה
וחכמה, היום
הלכתי לאותו עץ
ותיפסתי עליו,
כן, הייתי עם
שמלה- אבל
הורדתי את
התחתונים!
ילדה קטנה
שאוהבת לתפס על
עצים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.