ענת ברשטיין / תפוח החוכמה |
ואתה אהבת אותי,
שני אנשים לבדם,
בראשית העולם,
יושבים חשופים,
תחת העץ שבגן.
ידענו אחד את השניה
בתאווה,
בתשוקה בוערת
משחקים את משחק המוות של עצמנו.
ואז נשקת לי,
לראשונה הרגשתי
את טעמה של נשיקת
התפוח המשכר,
גם אתה טעמת אותו,
הוא היה משוח על שפתייך.
סחרחורת נעימה תקפה אותנו,
באותו רגע ידענו,
השגנו את חוכמת האל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|