אריאל סנטוס / מה שנחשב |
בגיל ארבע תופס
סוכריות מהדודות
בבית הכנסת
ובהפטרה יוצא
לחצר עם החבר'ה -
תופסת
בחמש וחצי כבר אבא גאה
אמא וסבתא מלמעלה
שרות
עוד לפני יסודי
יודע הילד לשיר
אנעים זמירות
ושבע ועשר, לפני ששמים
לב אלי, לב שלי
כבר בר מצווה
ותיכון ותפילין מחכים בארון
אולי אעשה להם/לאבא/לי
טובה
ועכשיו אחרי הטיול הגדול
וכולם מסתכלים
בקנקן
עם עגיל ושיער והכיפה קטנה
הוא לא עשה את שלו
הזמן
ואולי גם אם מתאמצים
נורא חזק
לא רואים
למה/למי אני באמת צם
ביום כיפורים
ומה נחשב
היום אם לא
הסיפורים
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|