אויר של ספטמבר,
מסתובב כאן כבר בערך שבועיים.

אויר של ספטמבר,
שילוב של קיץ וטפטופי סתיו,
התחלות מרגשות
וסופים נעימים.

זה אותו האויר של לפני שנתיים,
מיקה תובל הראה הצג -
באותיות אדומות על מסך שחור.
לא פחדתי,
התרגשתי.

חיבקתי את אמא ואבא
והבטחנו שתכף נתראה,
מרגש.

האויר של הבסיס,
של כל החדש והישן הזה.
המאהל שבו גם אמא שלי שהתה
כן, בדיוק אותו אחד
והריח של האויר בספטמבר

והזמן הזה חלף,
שנתיים
ורק הריח מזכיר
שהכל לא היה רק אתמול
כי כבר נגמר,
סוף - אחד מהנעימים.

ובעוד כמה ימים,
כשהאויר של ספטמבר עוד לא יחלוף
אני אסיים לחצות את הגשר
אני אפרד
בנשיקה בלי חיבוק.

והצד השני הוא
בדיוק אותו הדבר
ובדיוק לא.