זה סיפור על אדם... לצורך העניין נקרא לו דני.
דני היה איש פשוט, אפילו פשוט מאוד, אם יורשה לי... שהיה שוטף
כלים במסעדת יוקרה בצפון ת''א.
הוא גר בדירת חדר שסמוכה למסעדה, וחי חיים צנועים למדיי.
למרות זאת הוא התעקש כל שבוע למלא לוטו. כל שבוע הוא היה מוציא
800 ש''ח על... הימורים (אם לקרוא לזה בשמו).
נעמה, שעבדה איתו, הייתה מתחננת אליו בכל שבוע שיחסוך קצת,
שממילא הוא לא זוכה, ושסתם חבל על הכסף. ולמרות שבאמת היה
איכפת לו מנעמה, הוא, איך לומר במילים עדינות... התעלם לגמרי.
ככה הוא היה מוצא את עצמו ממלא לוטו שבוע אחרי שבוע, וכל שבוע
היה זורק את הכסף שלו על משהו שנראה כל כך רחוק לחסר מזל כמו
דני.
כל אחד מכיר איזה דני אחד, כזה שכולם מכירים, ולא להרבה באמת
אכפת. בכל אופן...
זה היה יום חמישי. דני כהרגלו הלך לתחנת הלוטו הקרובה בשביל
למלא, וחזר למסעדה עם הרגשה קצת שונה (אתם בטח כבר מנחשים).
שלושה ימים אחר כך דני חזר, וסיפר לי שהוא זכה ב20 אלף. זה לא
יסדר לו את החיים, אבל לדני פשוט הגיע.
הוא שמח, בטח שהוא שמח, אבל הוא המשיך לחיות באותה דירת חדר,
אפילו לא חשב על לקנות אוטו או דירה יותר גדולה. פשוט המשיך כל
יום חמישי ללכת לתחנת הלוטו הקרובה. אז אם תלכו ביום חמישי
לצפון ת''א ותראו אותו ממלא טפסים... תדעו שזה דני.