אתה הוצאת ממני את זה, היית הראשון... זה היה בגללך, בזכותך.
וחשבתי על זה בלילה... חשבתי עליך, יא דפוק!
וכתבתי את זה ביום למחרת.
ואתה השני שהוציא את זה ממני... כמו כל אחד היית הראשון להרבה
דברים. ואני כנראה הראשונה שזכתה... זכתה להכיר את הבנאדם
המדהים שאתה. שאפשר לכתוב את התחושות אבל לא את התכונות... זה
הרגש שנתת לי, האהבה הזאת.
זה שמצחיק אותי וחסר טאקט לגמרי... זה שהראה לי מי אתה בלי
להסתיר כלום.
וזה שגרם לי לכתוב כל כך הרבה... לכתוב ולחשוב ולראות דברים
אחרי... מעבר לדברים.
זה שהראה לי מי זה יקיר, בלי מסתור, בלי מסכות...
פשוט אתה.
ולכן אני אוהבת אותך... כנראה בגלל זה.
18.9.2004 |