אישה שלי

אתהלך סביבך מוכת אביונותיי
אנופף בילדות מחותלת מעל ראשי
ואומר - כפרות.

אלטף את רחמי ואנופף בדגל נשיותי
אתקרב אלייך מרחק נשימה
ואבקש להיבלע בתוכך.

אצמיד אותך לחלון הראווה של חיי המאושרים
ואנשק את זגוגיתך המטושטשת
כשקיר זכוכית מבריק מפריד בינינו.

נתתי לך פטיש
ושברתי את קיר ההגנה שלי
דרך ידייך.
חיבקתי את בטנך ושדייך
בנסיון התמזגות נואש
ולא מצאתי שם חיים.
אמרתי - כפרות.

עטפתי קימורי בטלית לבנה
וחזרתי לבנות את חיי המאושרים

-בעצמי-



מכסה כל כך הרבה שטחים מהרבה כיוונים שונים...