|
אישה שלי
אתהלך סביבך מוכת אביונותיי
אנופף בילדות מחותלת מעל ראשי
ואומר - כפרות.
אלטף את רחמי ואנופף בדגל נשיותי
אתקרב אלייך מרחק נשימה
ואבקש להיבלע בתוכך.
אצמיד אותך לחלון הראווה של חיי המאושרים
ואנשק את זגוגיתך המטושטשת
כשקיר זכוכית מבריק מפריד בינינו.
נתתי לך פטיש
ושברתי את קיר ההגנה שלי
דרך ידייך.
חיבקתי את בטנך ושדייך
בנסיון התמזגות נואש
ולא מצאתי שם חיים.
אמרתי - כפרות.
עטפתי קימורי בטלית לבנה
וחזרתי לבנות את חיי המאושרים
-בעצמי-
מכסה כל כך הרבה שטחים מהרבה כיוונים שונים...
|
|
|
אני עוד זוכר את
הסיפור הראשון
שקיבלתי מהסבא
שלי.
הייתי בן חמש
וסבא הביא לי
סיפור של במה
חדשה.
אני זוכר את
הטעם. קרמי.
מתוק. פשוט
טוב.
הרגשתי שאני
באמת מישהו
מיוחד.
היום אני בעצמי
סבא, ומה אביא
לנכד הקטן שלי
אם לא סיפור
מבמה חדשה?
אחד שראה יותר
מדי פרסומות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.