באתי הביתה וממש התעצבנתי, מכבי חיפה הפסידה היום, ועוד למי,
לצפרירים חולון כל כך התעצבנתי על זה עד שכשמיכל התקשרה טרקתי
לה את הטלפון בפנים. אבל האמת היא שאתמול היא ממש עיצבנה אותי
כשהיא לא נתנה לי לשכב איתה. אני שמאוד אוהב אותה ודואג לה, מה
רציתי בסך הכל, להתאמן על משהו שניצטרך לעשות כשנהיה מבוגרים
יותר, הרי זה צריך לבוא מתוך אהבה ומה שקרה אתמול זה היה כמעט
אונס.

היא הכריחה אותי לנשק אותה, בפה כשלא רציתי וכשכבר השתכנעתי
לנשקה והחלטתי לעשות צעד אחד קדימה, היא הבינה מה הולך איתי,
זרקה אותי אל המיטה וברחה כל עוד נפשה בה. היא נראתה לי כמו
חתולה שזה עתה קיבלה מכת חשמל. אתמול בערב היא התקשרה להתנצל
על ההשפלה שעברתי בגללה. אני עדיין מאוד כעסתי עליה בגלל המקרה
הנ"ל והחלטתי שאני מנתק איתה מגע כרגע ושיש לי מישהי אחרת
בראש. יונית הבת של השכנים

היא בכלל שונה ממיכל, היא לא מלחיצה כמוה, היא גם לא מתנשאת
היא גם יותר גבוהה ממנה, והיא בלונדינית (אבל היא לא מטומטמת
כמו מיכל שגם היא בלונדינית.) יונית היא בחורה לעיניין היא
מבינה אותי בכל מצב, היא תמיד תהיה שם כשאצטרך אותה ובכלל היא
מאוד מאוד חכמה, כך שגם לאימא שלי לא תהיה בעיה איתה. אני זוכר
שאחי לני פעם ניסה להתחיל עם אמנדה חברה שלי לשעבר וכשזה לא
הלך לו כל כך חלק הוא החליט שהוא לא מוותר הוא בא אליה הבייתה
והם שכבו.

זה היה בדיוק ביום הולדת שלי כשהייתי בן 17. אני ממש לא ידעתי
איפה לקבור את עצמי, באתי אל אמנדה הביתה עמדתי למטה עם מכונית
היגואר של אימא שלי וצפצפתי לה כדי שתרד למטה. היא אמרה לי
"סליחה מתוקי, אני מצטערת שלא עידכנתי אותך אבל יש לי משהו
לעשות היום אני חייבת להתכונן למבחן במתמטיקה."
אני מייד הבנתי שיציאה הערב לא תיהיה לי אז נסעתי משם וכשבאתי
הביתה, אימא הייתה שרועה על הספה, היא נרדמה מהיום הקשה שעבר
עליה במשרד. וכשחזרתי והיא שמעה את סיבוב המפתח בתוך המנעול
היא קמה בבהלה ואמרה: "טומי ! חזרת כל כך מוקדם?" ואני לא
עניתי. היא נראתה מאוד מודאגת נוכח מצבי הגרוע. כל מה שהצלחתי
לומר לה הוא שהעולם שלי נגמר.